כרטיס אישי

רונית נשר

פסיכותרפיסטית, דוקטורנטית לפסיכולוגיה בתחום טיפול קבוצתי. עובדת עם יחידים, זוגות, קבוצות, ארגונים וקהילות. משלבת פסיכולוגיה מערבית עם גישות מעולם הרוח. מנחת תכנית הטלויזיה "חוות דעת בפסיכולוגיה" בערוץ 10. מנחה טקסים. אוהבת בני אדם, חולמת חלומות, ומגשימה חזונות. מאמינה גדולה בפסיכולוגיה החיובית ועובדת עם השראה, תקווה וריפוי
[email protected]

www.ronitnesher.com

052-6660363

שתף

רונית נשר

האם הספונטניות נגמרת כשמגיעה הבורגנות?

15.08.10

האם הספונטניות נגמרת כשמגיעה הבורגנות?

בחודשים האחרונים השאלה הזו מעסיקה אותי, אז החלטתי לכתוב ולשתף קצת במחשבות...

ענת לב אדלר, חברה טובה, מתקשרת אליי - "נו, אז מתי אנחנו נפגשות??"..
הטקס הזה מתרחש אחת לכמה שבועות כשאנחנו מבינות כמה שאנחנו מתגעגעות ויחד עם זאת כמה שאנחנו עסוקות...
אנחנו מסיימות את שיחת הגעגוע באנחה- נו, אחרי החגים, או נו, כשהילדים של ענת יסיימו את החופש...נו, כשאסיים את הדוקטורט יהיה יותר זמן...

עם רקפת, חברתי מפרדס חנה, החלטנו על ספונטניות.
אנחנו משוחחות וקובעות בספונטניות כשזה מתאפשר.
השבוע גם קבענו בספונטניות- ליום חמישי.

אבל גם באותה ספונטניות זה התבטל- כי בצורה ספונטנית השיניים שלי אותתו שזה היום ללכת לטיפול אצל רופא השיניים שלי.

יאיר מגיע לאיזור שלנו יומיים בשבוע-
השבוע דיברנו כמה פעמים בטלפון אבל לא הצלחנו לקבוע- כי אני לא הייתי ליד היומן...לא ייאמן! כבר אי אפשר לזוז בלי היומן מרב עיסוקים ופעילויות.

מיקי מתקשרת בבוקר שישי- מחר אני אצלכם באיזור- נפגשות?
ואללה- הפעם הספונטניות עבדה.
היא במקרה מגיעה לאיזור- ואני במקרה ממש פנויה.
אנחנו הולכות לים, נהנות מהאוויר הטוב, מהמים המעולים, ומהמפגש הספונטני.

ואז אני צוחקת על עצמי-
זה ספונטני? לקבוע יום מראש??

מה קרה לאותה נערה שתוך חמש דקות החליטה -יצאה -פגשה -עשתה -בילתה-נהנתה - בספונטניות! ...
( יש שיקראו לזה "אימפולסיביות" ולא ספונטניות...אני יודעת..).

חשבתי על עצמי כילדה,
ועל חבורת הילדים, בנים ובנות, שהיינו נפגשים כל יום אחרי בית הספר.
הדבר הקבוע היחידי היה שנפגשים בגינת המשחקים בסוף רחוב איינשטיין...
אבל מה עושים? זה כבר החלטה של הרגע- לגמרי חיינו את ה"כאן ועכשיו"
בלי פילוסופיות, בלי לדעת ש"כאן ועכשיו" מגובה בתיאוריות מרובות-
פשוט אלו היו חיינו.

ועכשיו...החיים שונים.
הרבה מחויבויות- ולוח זמנים מלא.
וכל מיש מכיר אותי יודע שחברים וחברות ומשפחה- הם הדברים שהכי ממלאים אותי. אלו הם אבני היסוד של חיי.

זה לא נראה לי הגיוני שאני צריכה לפתוח יומן על מנת לקבוע עם חברים אהובים,
זה לא נראה לי הגיוני שקבוצת החברות שלי צריכה לתאם ביומן מועד לפגישת בית קפה...

איך ככה השתנו להם הזמנים?

יש בי געגוע לפשטות של הילדים...לאפשרות של לקבוע מעכשיו לעכשיו בלי יומנים :-)

אז האם הספונטניות נעלמת בגיל 40??

ואז מתקשרת אליי בלהה, חברה יקרה מקבוצת נשות חזון, ואנחנו מדברות על כך שמפגשים שמטעינים באנרגיה, מפגשים של חברות וחברים טובים - הם יקרים מפז, וכמה שאנחנו מעריכות מפגשים כאלו.

אני משתפת את בלהה במה שכתבתי...ובהסתייגות שלי מהחוסר ספונטניות ומהצורך לקבוע פגישות בעזרת היומן...
היא אומרת לי: זה מצוין!
אני שואלת: מה מצוין בזה?
היא אומרת- זה סימן שאת משפיעה.

אני - ??? מה?
היא עונה בשלווה האופיינית לה - אם את כל כך עסוקה זה סימן שאת משפיעה הרבה טוב על העולם,
ואם את משפיעה- אז זה בסדר...אז אפשר גם לקבל את העובדה שאנחנו קובעות דרך יומן.

צחקתי...איזו דרך נהדרת להתבונן בזה, מזווית רעננה ואחרת.

הוי! כמה חשוב זה חברות טובות וחכמות,
כמה שאני מודה על החברים והחברות שלי!

 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©