כרטיס אישי

רונית נשר

פסיכותרפיסטית, דוקטורנטית לפסיכולוגיה בתחום טיפול קבוצתי. עובדת עם יחידים, זוגות, קבוצות, ארגונים וקהילות. משלבת פסיכולוגיה מערבית עם גישות מעולם הרוח. מנחת תכנית הטלויזיה "חוות דעת בפסיכולוגיה" בערוץ 10. מנחה טקסים. אוהבת בני אדם, חולמת חלומות, ומגשימה חזונות. מאמינה גדולה בפסיכולוגיה החיובית ועובדת עם השראה, תקווה וריפוי
[email protected]

www.ronitnesher.com

052-6660363

שתף

רונית נשר

הרהורים על מסע ההרג במרכז הנוער ההומו-לסבי - ניסוי ה"אנחנו"

02.08.09
הלם. הגוף שלי הגיב בהלם, והראש התחיל לעבוד שעות נוספות.
לילה רגוע בביתנו, מתכוננים ללכת לישון, ולסגור את המחשב: ואז אני רואה את הידיעה הראשית.
פיגוע ירי במרכז ההומו-לסבי בתל אביב.
הלם. הגוף נעצר לרגע.
מה?? יכול להיות, אצלנו? במדינה מודרנית? ( כמה הדחקות...)
אני זוכרת שככה בדיוק הגבתי בפעם הראשונה ששמעתי על פיגוע "רגיל".
ואח"כ- הגוף "התרגל"...היו מאז כל כך הרבה פיגועים לצערי.

וככה בדיוק הגבתי ברצח רבין. הלם. הגוף נעצר לכמה דקות. מוריד פעימות לב. נעצר.

וככה בדיוק גם הגבתי במלחמה, האחרונה, וזו שלפניה.

ואח"כ, אחרי ההלם, ( ומי שמכיר את "שלבי האבל" יראה שזה מתאים גם לכאן)
מגיע הכעס.
איך??
מה האיש ההוא חשב לעצמו?
נוער, שיחקו בטאקי...ישבו במרפסת, דיברו במועדון שלהם, שהיה אמור להיות המפלט הבטוח,
ופתאום הוא הגיע.

ואני עוד חושבת על היורה, הרוצח:
כמה שנאה, כמה כעס, וכמה ניתוק צריך כדי לעשות מעשה שכזה.

וחושבת גם על ההורים של ההרוגים והפצועים.
אולי באמת חלקם לא ידעו שהבן / בת שלהם שייכים לקהילה הגאה.

וחושבת על יום שישי בבוקר המאוחר.
ישבנו, קבוצת הדוקטורט בה אני לומדת,
בקליניקה של ד"ר רובי פרידמן, בחיפה,
ודיברנו על פסיכופתולוגיות בקבוצה.
ועל הפרעות במערכות יחסים.

ודיברנו על אותם מטופלים / משתתפים שמרגישים חריגים בקבוצה.
בקבוצה טיפולית, או בקבוצה בכלל.
מה הופך משיהו לחריג? האישיות שלו? המאפיינים שלו? או חוסר יכולת ההכלה של הקבוצה?

ודיברנו על אותן אוכלוסיות שמרגישות חריגות, לא שייכות, וחוות כל כך הרבה ייאוש ודיכאון -
בגלל שאוכלוסיות אלו נחשבות ל"אוכלוסיות שוליים".
וכמה ששייכות היא דבר חשוב ומרפא.

וכמובן שהמחשבות שלי הלכו ישר אל פרויקט "ריפוי הנפרדות" של נשות חזון.
אנחנו מנסות לחקור בדיוק את זה:
מה מביא אנשים לשים אנשים אחרים- אל מעבר לגדר?
להגדיר אותם כנפרדים, כשונים, כ - "לא אנחנו"?

הרי באותם רגעים שהיורה הרוצח ירה בנערים במרכז האגודה ההומו-לסבית,
הוא בוודאי לא חשב :" אני יורה במישהו משלנו" " אני יורה בנערים שהיו יכולים להיות אחים שלי, חברים שלי, ילדים שלי".

אני משערת שהוא חשב ( למרות שלא נראה לי שהוא בכלל חשב...): "אני יורה בהם". ו הם זה לא אני. זה לא אנחנו. זה לא חלק מאיתנו.
זה "הם".
הזרים.
האחרים
.

אני תוהה מה ניתן לעשות על מנת לרפא את הזרות הזו.
עד כמה אנשים יכולים להחזיק בעמדות חשוכות כל כך?
והרי הכל נובע מפחד, מבורות.

היום זה פחד מול הקהילה הגאה, מחר זה מול הנשים, מחרתיים מול היודים / ערבים / שמנים / רזים / גבוהים / נמוכים.

האם לא ברור שכולנו "אנחנו"?
אין הם ואנחנו?
אנחנו- אנחנו.

כמה שעות לפני הפיגוע ירי, הייתי בפייסבוק. ופתאום קיבלתי פנייה בצ'אט: מעימאד.
שלום עימאד, אני כותבת לו.
ראיתי ש"הצעת לי חברות". כתבתי לו שאני בקושי נכנסת לפייסבוק, בגלל עיסוקיי הרבים, אבל שמחה שהוא פנה, ואשמח לדעת עליו עוד.
עימאד גר בעזה.
אהלן.
מה אתה עושה בעזה?
הוא קצין ברשות הפלשתינאית.
אהלן וסהלן, עם קורטוב של חשדנות ( כל כך מהר החשדות עולים, נכון? כי זה חדש, כי זה לא מוכר, כי אף פעם לא התכתב איתי בצ'אט קצין ברשות הפלשתינאית...)
דיברנו, על החיים, על השלום, על המשפחות שלנו.
כמה רגעים אנושיים של מפגש.
הם ואנחנו- הפכו לרגעים ללא רלבנטיים.

מי זה אנחנו? מי זה הם?

במהלך הדיון בסדנת דוקטורט, אחד מחבריי ללימודים הציג שאלה מעניינת:
אם 12% מהאוכלוסייה הישראלית היא בשוליים בגלל _________( נכות, דת, גזע, רוחניות, מין, נטייה מינית,)
ועוד 10% מהאוכלוסייה בשוליים בגלל  ________
ועוד 25% בשוליים בגלל _____________

אם כך -
אז מי בכלל נמצא במרכז?
מי הם ה"אנחנו"?

הרי הכל זו הגדרה שלנו.

אז אני רוצה להציע שאלה וניסוי:

הגיע הזמן לשנות חלק ממהגדרות.
אני בעד הגדרה חדשה למה זה "אנחנו".
הגדרה שתכלול גם את אלו שחשבנו שהם לא "אנחנו".

אתם בעד הניסוי הזה?
יאללה, בואו נתחיל מרגע זה.
ניסוי האנחנו.

כתבו על דף שני טורים:
טור אחד כותרתו תהיה "אנחנו"
וטור אחד כותרתו תהיה "לא אנחנו" / "הם".

ומלאו באסוציאציות חופשיות את הטורים הללו, בכנות אמיתית.

מי נכנס אצלכם לקטגוריות של "אנחנו"?
ומי לקטגוריות של "הם"?

בבקשה שתפו כאן בתובנות שלכם, בהרהורים שלכם על הנושא-
שינוי ענק מתחיל בשינוי קטן.
ואני קוראת לשינוי הזה, להתחיל מכאן, ממש ברגע זה.

האם ניתן לשנות "בקטן" את ההגדרות שלנו, של גולשי הבלוגים ב"נו מיינד", ל"הם" ו"אנחנו",
ואח"כ נרחיב את זה הלאה?

אנא שתפו, בואו נעשה דיאלוג על נושא חשוב זה.

להשתמע,
רונית נשר
שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
02/08/09 21:32
03/08/09 13:01
03/08/09 22:05
03/08/09 23:04
04/08/09 09:49
08/08/09 17:34
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©