כרטיס אישי

דפנה בן - דוד

הולכת את דרך הרוח, המודעות וחקר העצמי כבר 14 שנה. מוסמכת ב 5 מקצועות הוליסטיים, מאמנת התפתחות אישית וזוגית. רואה את עצמי כמורת דרך שמגשרת בין המצוי לרצוי בחיים של אנשים. אני מעניקה הסתכלות פשוטה בשילוב עם כלים פרקטיים שעוזרים לגשר בין תיאוריות והבנות רוחניות לבין מימושם בעולם הגשמי.
[email protected]

www.bemeezoog.co.il

שתף

דפנה בן - דוד

תודה שפגעת בי

21.09.10
חוויתי לאחרונה חוויה מאוד מוזרה מול נושא חברות ויושרה (integrity)
חוויה שהותירה בי תחושה קשה, כתוצאה מהתנערות וחוסר רצון להתמודד, של זה שעמד ממולי.
אני, כאדם מודע, מחפשת משמעות בכל הסיפור הזה.
הרי ברור, למי שהולך את דרך הרוח, שאנחנו משתקפים באנשים אחרים ושהחיים הם סך הצדדים המרובים והמגוונים שבתוכנו.
אך זה תמיד תלוי איך אנחנו מסתכלים על התמונה, בשביל לקבל ממנה את השיעור.
ומה זה בא להגיד לנו?
שעל אותה חוויה מאכזבת, מכאיבה וחסרת אחריות של אותו חבר אני אמורה להגיד תודה?
שהוא בעצם שליח עבורי למקומות שאני יכולה לחזק בתוכי ?
לחיות מתוך יושרה פנימית יותר חזקה עם עצמי?
אז כן, אני באמת מודה.
אך איך בכל זאת מצליחים לעשות זאת כשהרגש מעורב?
אין מוצאים את הדרך לחיות בקו הדק הזה בין חיבור וניתוק למצב שקורה?
הרי בסופו של דבר הוא פגע בי. פגע בי, כי התייחסתי אליו כחבר ונתתי מעצמי. הוא פגע באמון שנתתי בו כי "הבטיח" ודיבר על ריק, ולא קיים, ואף הסיר מעצמו כל אחריות באמירה "שכל אדם אחראי לעצמו". כאילו להגיד "מה את רוצה ממני, את בחרת! תיקחי אחריות! אז מה אם אמרתי שאעזור לך? אז מה אם אמרתי שאתמוך בך ואלך איתך את הדרך? מה זה קשור אלי בכלל?" איזו הרגשה קשה לדעת שאנשים מרשים לעצמם להסיר מעצמם אחריות ולא לעמוד מאחורי המילה שלהם סתם כך, כי לא בא להם!
אבל בכל זאת מודה. אני עשיתי את השינוי מאז. חידדתי את דרך המחשבה שלי ואת היושרה הפנימית שלי מול עצמי. לקחתי יותר אחריות על חיי – וזה מצוין! אבל מה עם הפצע שזה הותיר?

אני מוצאת את עצמי חווה את הפגיעה מתוך סוג של התבוננות. מתוך השאלה העמוקה של האינטגריטי שלי עם עצמי ועם סובבי, מתבוננת בנעשה ודורשת מעצמי יותר, מודה באמת על חוסר היושרה שלו שמחדדת לי את היושרה שבי, אך בכל זאת, לא חבל שכך נפרדו דרכינו?

מין תחושה שהכול בא לשרת אותו. לא זורם לו בכייף עכשיו, דורש ממנו מאמץ, התמודדות אולי ואף תקשורת עמוקה וכנה עם עצמו ואיתי - וגדול עליו אז בוחר לשחרר בלי לחשוב פעמיים. איך כל כך בקלות אדם יכול לשכוח חיבור?

אבל מודה, מודה על מה שהיה, מודה על סטירת הלחי ומודה על כך שאני יודעת לקחת את זה למקום של שיפור עצמי.
Life has a funny way sometimes of showing you the way!
תודה שפגעת בי!


שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©