פורום אימון coaching

בתגובה ל: אימון ל adhd (שרית)
........................................................................................
שרית יקרה,

ראשית הרשי לי להוקיר אותך על הרצון והעשייה שלך למען אחיך. תבורכי!

היות שאחיך סובל מהבעיות הנפשיות שפירטת, מדובר במצב מורכב ורגיש מאוד. אני מציעה  לפנות למאמן/ת בכיר/ה שישוחחו עם הפסיכיאטר המטפל באשר לאפשרות של אחיך להיעזר במקביל לטיפול באימון אישי. ההמשך, אם בכלל, תלוי מאוד בתשובה של הפסיכיאטר שמכיר את אחיך מזה כחצי שנה וידע לכן להעריך מה נכון לו. בכל מקרה, רק למען הסר ספק - אימון במצב כזה, אם בכלל,  לא נועד להחליף את הטיפול הפסיכיאטרי ו/ או הפסיכולוגי.

מאחלת רפואה שלמה והצלחה לאחיך.

בברכה,

טלי

בתגובה ל: אימון ל adhd (שרית)
........................................................................................
שלום,

אני מאמנת בעצמי ולכן עלי לומר לך בוודאות - לאף מאמן אין את הכלים להתמודד עם מצב שכזה. גם פסיכולוג/פסיכיאטר יכול לעזור רק באופן חלקי למרבה הצער ואף להרע את המצב בעזרת יתר תרופות.

אחיך שרוי בכאב אישי עז ורק הוא יוכל לעזור לעצמו אם בכלל אי פעם ואז יוכל לבחור את העזרה המתאימה.

הדבר היחידי שאת יכולה לעשות עבורו זה לאהוב אותו ולקבל אותו כמו שהוא בלי לנסות כל הזמן לנסות 'לתקן' אותו.

בהצלחה!

בתגובה ל: הבן שלי (אנה )
........................................................................................
יקרה

לענות על השאלה יכול להיות חסר אחריות בלי להכיר לעומק את כל התמונה. יחד עם זאת את יכולה אולי לראות מה את מוכנה לעשות למען הצלחתו. האם את מאמינה בהצלחתו. מה היית רוצה מימנו כדי לתת לך שקט כלכלי כרגע. להתייעץ איתו איזה פתרון בינתיים הוא יכול לתת עד שתיכנס העבודה הגדולה שלו. אני נוטה להאמין שבשיח ניתן להגיע לפתרונות. שיח ביניכם כי רק אתם יודעים את כל התמונה שלכם וביניכם. מה את אומרת?

בתגובה ל: הבן שלי (אנה )
........................................................................................
אנה יקרה,

מאמן אישי לא יוכל לעזור לך. לבן שלך יש בעיות אישיות גדולות מזה. הדבר היחידי שאת יכולה לעשות זה להפסיק לטפל בו (כלומר לשלוח אותו מהבית). למרות שאת פוחדת לעשות זאת זה הדבר היחידי שיכריח אותו להתחיל לדאוג לעצמו ולטפל בעצמו.

אין דבר שביכולתך לעשות ובטח שלא לשכנע אותו בדרך ההגיון.

בהצלחה!

בתגובה ל: זוגיות (אלמונית)
........................................................................................
אגב טענו שאוהבים אותי יותר מהחיים עצמם העניקו לי המון אהבה חום וגם מתנות רבות אבל המתנה הכי יקרה להשאר עם הגבר שאני אוהבת לכל החיים לא נתנו לי את האפשרות

:(

בתגובה ל: בתגובה ל- "זוגיות" (אלמונית)
........................................................................................
אלמונית יקרה,

נפלא שאת בוחרת בחשיבה חיובית, מודעת למטרתך - לחיות לצד בן-זוגך בזוגיות יציבה וארוכת-טווח, ופועלת להשגתה.

כידוע, לטנגו דרושים שניים.., והדרך אינה לנסות לשנות את השני, לנסות לטפל בו או להעלים את פחדיו. לקיחת אחריות מתחילה מלבדוק את עצמך. אני מזמינה אותך לבדוק את ההתנהגויות שלך. הרי אין זה מקרי שעוד ועוד גברים שחוברים אלייך אינם מוכנים לקשר מחייב וארוך-טווח ואף רואים בך מעין מטפלת שלהם. מהו החלק שלך בתמונה?

אימון לזוגיות יכול מאוד לעזור כמו גם שלל סדנאות בנושא יצירת זוגיות שמוצעות ברשת.

המשיכי בחשיבתך החיובית וזכי בבן-זוג נהדר שראוי לך.

בהצלחה רבה!

בתגובה ל: בתגובה ל- "זוגיות"" (טלי רויטל פייג)
........................................................................................
שלום טלי,

אני מאמן בתחילת דרכי המקצועית, ואני חייב לציין שאני נהנה לקרוא את התשובות שלך ולומד רבות מדרך הטיפול שלך בפניות בפורום.

תודה,

ארנון

בתגובה ל: בתגובה ל- "זוגיות""" (ארנון)
........................................................................................
תודה, ארנון.  שימחת אותי !

אתה מוזמן בחום לשתף אותנו מתוך נסיונך.

בהצלחה וסופ"ש נעים,

טלי

בתגובה ל: לימודי אימון (אורלי)
........................................................................................
שלום אורלי,

ישנם כיום בארץ בתי ספר רבים העוסקים בהכשרת מאמנים. על-פי דרישות ההסמכה של לשכת המאמנים בישראל, הגוף היציג הגדול ביותר של המאמנים בארץ, נדרשות כבסיס 175 שעות לימוד אקדמיות ו- 100 שעות התמחות.

תנאי הקבלה , משך הלימודים ופרטים נוספים שודאי יעניינו אותך, משתנים ותלויים במוסד המלמד.  תוכלי לברר זאת  באמצעות חיפוש ברשת.

אני מציעה לך להגיע לפגישות היכרות במוסדות שתבחרי, להתרשם אישית ולא להתבייש לבקש גם הפניה למאמנים בוגרים, שיסכימו להשיב לך על שאלות שיתעוררו אצלך.

בהצלחה רבה בדרכך החדשה!

בתגובה ל: פחד קהל (גילי)
........................................................................................
האמת שכל פחד ממש קל לגרש. מדהים בעיני שפחד הוא אחד המניעים הכי חזקים ונפוצים בעולם. מה מניע מישהו לעשות? לא לעשות!  הוא כל כך משתק, וגם כל כך קל ללמוד להעיף אותו לכל הרוחות. מצחיק כמה שזה עצוב, או הפוך.

מעריך את הכנות שלך, רק שימי לב שלא יחלפו עוד 40 שנה בטרם תלמדי להעיף אותו.

כדי לנצח אותו צריך לשלב בין שני הדברים. הראשון, לזהות סדרה של אמונות מגבילות שאת אוחזת בהן כבר שנים. אמונות שנתפסות כרגע בעיניך כ"עובדה" למרות שהן סתם דעה שלך, על עצמך. האמונות האלה מחרבות לך את החיים.

השני, להבין, להכיר, את הרציונל של הפחד, לחקור אותו לעומק. מה שיאפשר לך להבין את גודל ועוצמת השטות הזו שמנהלת לך את החיים. אני לא מכיר דרך לעשות זאת דרך הפורום ולא מאמין שטיפים כאן, חכמים ככל שיהיו, יוכלו לפתור אותך ממנו.

צרפתי קישור למאמר בנושא באתר שלי. השקיעי זמן וכסף כדי ללכת ללמוד איך לנצח אותו. זו תהיה אחת ההשקעות הכי משתלמות שתעשי בימי חייך.

בתגובה ל: פחד קהל (גילי)
........................................................................................
הי גילי,

אני מברכת אותך על פנייתך, זה הצעד הראשון בדרך לשינוי !

כמו שכתב רובי, פחד קהל יכול לנבוע מכל מיני מקורות.

האם תוכלי לנסות להיזכר אילו מחשבות עוברות לך בראש בסיטואציות האלה? אפילו עוד לפניהן כשאת יודעת שתיאלצי לדבר בפני קהל ?

בתגובה ל: פחד קהל (גילי)
........................................................................................
היי גילי,

פחד קהל, או תחושת לחץ ומבוכה  בפני 4 אנשים או יותר כמו שאת מתארת זהו מצב שמצריך ברור , לבחון את המחשבות הפרשנויות  והרגשות שמתעוררות עקב הסיטואציה הזו ,  ולעבוד על  החלק ההתנהגותי ועל ההתמודדות עם הפחד ובהדרגה ובאופן מבוקר להיחשף אליו , להבין שאפשרי להתגבר על אף  הפחד והמבוכה, וללמוד על עצמך שאת מסוגלת.

בתגובה ל: בתגובה ל- "פחד קהל"" (גילי)
........................................................................................
היי גילי :-)

זה יהיה נכון לאמר  שהפחד  מופיע רק כשאת לא מוכנה ובטוחה בעצמך  בנושא מסויים  שעליו את אמורה לדבר או להרצות ?

שאלה נוספת,המצב של "מעכשיו לעכשיו"  והתחושות שתארת שמתלוות  למצב, מתי זה קורה, במפגשים חברתיים?

עיסקיים? או גם וגם?

 ותודה  על השיתוף שלך!

בתגובה ל: בתגובה ל- "פחד קהל""" (אסנת טרנוס)
........................................................................................
הי גילי

אני רוצה לשתף אותך בחוויה שלי מול פחד קהל

כשאני יושבת מול קבוצה של אנשים ותורי מגיע לדבר

אני מרגישה את הפחד באצבעות הידיים זו תחושה איומה

הפחד משתק אותי אבל השבוע עברתי חוויה השתתפתי קורס בו המשימה היתה לעמוד מול מצלמה כש20 בנות יושבות בחדר

המנחה וצלם מקצועי עם מקרופון באמצע החדר

הייתי צריכה לדבר 5 דקות על כל נושא שאני רוצה בעולם

המשוב שקיבלתי ומה שראיתי אחר כך לא היה צריך יותר מיזה

כדי להבין מה אני עושה לעצמי הייתי מדהימה

לפעמים ללכת  עם הפחד זה הפתרון

בתגובה ל: בתגובה ל- "פחד קהל"""" (טובה ברודר)
........................................................................................
טובל'ה!

ברוכה הבאה!!

והנה עוד משוב נוסף (מאחר שהייתי שם :-) , אכן היית מדהימה!

ואני מסכימה  איתך שללכת עם הפחד זה הפתרון וכשעושים את "טבילת האש" , זהו תחילתו של שינוי והתידדות עם הפחד.

בתגובה ל: בתגובה ל- "פחד קהל""""" (אסנת טרנוס)
........................................................................................
היי,

אני מסכימה בהחלט איתכן שעל מנת להקטין פחד צריך להפוך אותו לדחף. כשאת מעיזה ממקום של פחד זה מחזק את הביטחון ואת הדימוי העצמי.

ולטובלה היית מדהימה שאפו.

בתגובה ל: בתגובה ל- "פחד קהל""""" (גילי)
........................................................................................
הי גילי

בתשובה לשאלתך כן ידעתי מראש ואפילו כמה חודשים מראש,

והתבשלתי עם הידיעה די הרבה זמן אפילו התלבטתי עם להמציא משהו כדי לא להגיע למפגש אבל בתהליך שעברתי בתקופה זו סיפרו לי סיפור מדהים על אישה שהצטרפה לקבוצה של רוכבים במדבר והם הגיעו לצוק וכשהיו למעלה היא קלטה שעכשיו צריך גם לרדת מהצוק על הסוס והיו לה 2 ברירות אחת לחזור לבד אחורה חזרה או ללכת עם הפחד הגדול ביחד עם הקבוצה

מה שאני אומרת זה שלפעמים ללכת עם הפחד זו המתנה שלנו בחיים והשיעור שלנו אנחנו צריכים להחליט להפוך את האמונה הזו של הפחד לבחירה ברגע שתהפכי אותה לבחירה

כל ההוויה שלך תשתנה הרעיון פה לעשות שינוי מחשבתי יש לך אמונה שמנהלת אותך כרגע התופעות לוואי היא הביטוי שאת מרגישה בגוף, הגוף שלנו לא יודע לשקר הוא מראה את מה שאנחנו מרגישים אני מאמינה שתזהי את התגובה ככול שתחקרי עם עצמך על מה יושבת האמונה הזו תדעי לזהות את תגובת הגוף שלך ולאט לאט תשחררי את הפחד

אני מאמינה שתצליחי

זה עניין של אימון. בפעם הראשונה לא יהיה קל אך זה משתפר. גם אני סבלתי מאותה הבעיה והיום אין לי בעיה לעמוד מול 400 איש. ממליצה להכין תרשים זרימה ששומר על היגיון בחומר המועבר.כל משפט יזכיר מה הנושא עליו אתה צריך לדבר. זה בסדר גמור להציץ על התרשים.יש גם מקומות בהם מקובל להשתמש ב רול אפ או במצגת על מנת לזכור את סדר הדברים.ממליצה על אימון אישי אינטנסיבי, תרגול ואולי שילוב של משהו מרגיע לנשמה. אולי טיפול ספא יכול לעזור. לא לשכוח לעשות ביטוח רכב לפני כל הסיבובים האלו בהצלחה.

בתגובה ל: בתגובה ל- "פחד קהל"""" (גילי)
........................................................................................
הפתיחות והעומק שלך משכו את תשומת ליבי.

אני מקווה שאעזור ולו במעט

הפחד מה מקורו?

אם אני שומעת נכון אז הוא מגיע ממחשבות שלך.

מחשבה כמו- אם אני לא מוכנה במאה אחוז מראש אז סיכוי גדול שאכשל או משהו דומה ומראש כדאי לא לדבר ולמנוע אי נעימות.

מחשבה כמו שלהגיד משהו לא מדוייק או לא מוכן הוא לא נכון מסיבה כזאת או אחרת. אילו מחשבות יש  לך את אולי תדעי להגיד.

אם אכן הפחד שלך מגיע מהראש אז סביר שהוא מבוסס על חוייה בעבר שלך.

יש לך חווייה כזאת שאמרת משהו כשלא היית מוכנה והתוצאה הייתה מביכה או משהו כזה? אולי ראית מישהו אחר חווה כזה דבר?

אם תעני לי על זה - נוכל להמשיך

בתגובה ל: שאלה (לילך)
........................................................................................
יקרה

צר לי על חווייתך הלא נעימה מתהליך כל כך קסום מפרה ומצמיח כמו אימון אישי.

האם את באמת רוצה תשובה לשאלה שלך- למה הוא עשה כך וכך?

אני שואלת כי את התשובה לשאלה שלך אין לי. יהיו לי רק ניחושים. את התשובה אולי תוכלי לבקש מימנו.

אני יכולה להגיד לך מהו תהליך האימון על פי ראייתי.

תהליך האימון האישי הוא תהליך שבו המתאמן צועד מנקודה בה הוא נמצא כרגע בחייו לנקודה בה הוא רוצה להיות ואת כל זה הוא עושה בליווי מאמן. תפקיד המאמן לתת כלי העצמה והתקדמות, לשמש כמראה למתאמן, לצעוד יד ביד את הצעדים הראשונים ועד לשלב שבו המתאמן ילך לבד את המשך הדרך. מאחלת לך שתמצאי את המאמן שיתאים בדיוק לך. שימי לב שיהיה לך נעים איתו ושיהיה מאתגר עבורך. לפעמים כשמאמן מאתגר זה יכול להיות לא קל...אבל נעים. יהיה לך כייף לחשוב על הפגישה הבאה שלך (איתו או איתה).

בהצלחה

בתגובה ל: החלפת מנהלי פורום (הדר- מנהל תוכן נומיינד)
........................................................................................
שלום לכם אנשים יקרים!

תודה לצוות NoMind על ההזדמנות המשמחת להיות כאן אתכם מתוך רצון והתכווננות לאפשר לכולנו להמשיך וליצור כר פורה לדיונים; להגיב, לשתף, לקבל ולתת, לצמוח ולהתפתח.

אנו בתחילתו של שבוע,,, בראש חודש תמוז,,, שבוע בדיוק לפני תחילתו הרשמית של הקיץ. ...התחלות... - מילה שמעוררת אצל כולנו מחשבות, רגשות ,וכמעט תמיד - התרגשות. מוזמנים לשתף. אני כאן אתכם ובשבילכם,

תמיד באהבה, טלי

בתגובה ל: מסכות (אסנת טרנוס)
........................................................................................
סוף סוף אני מגיב כאן

חחחחחחחחחחחחחחחח

אני הייתי רוצה להיפטר מהמסכה ששמו לי בעל כורחי לפני 21 שנה ,

המסכה הזו, שכמו גיבנת רובצת על הגב שלי,

תתפלאו,יש מסכות גם על הגב

לגבי מה נדרש ממני כדי להיות קרוב לעצמי?

ואללה,נקודה למחשבה.......

בתגובה ל: מסכות (אסנת טרנוס)
........................................................................................
אח, המסכה של "להיראות טוב בעיני הציבור"

זו מסיכה שמלווה לדעתי את רובנו בצורה זו או אחרת.

אני הייתי שמחה להוריד אותה לעיתים יותר קרובות :)

אני חושבת שכדי להיות יותר קרובים לעצמנו אנחנו נדרשים יותר לאהוב את מי שאנחנו. ככל שנאהב יותר את האני האמיתי שלנו, נזדקק פחות ופחות למסכות.

פורים שמח לכולם !!

מירב

בתגובה ל: מסכות (אסנת טרנוס)
........................................................................................
טוב שיש פורים.טוב שיש תחפושות.

אולי  "האני" אמיתי שלנו,הוא בתחפושת פורים.הרי את תחפושת

פורים אנחנו בוחרים באופן חופשי יותר מאשר את נסיבות החיים,עצמן....

 לגיל יש הרבה חסרונות ומעט יתרונות.אחד היתרונות זה פרספקטיבה.לפני כ25-30 שנה,היינו חוגגים את חג הפורים

בחבורה קבועה ומצרפים חברים  נוספים.כולנו היינו בתחילת הקריירה,רובינו בעלי מקצועות חופשיים,צעירים וחלקינו אף יפים.

על החבורה ונספחיה עבר הרבה,דברים משמחים,וגם טרגדיות

איומות.ככה בנויים החיים.

הפוסט הזה,הביא אותי לחשוב על הקורולציה בין התחפושות

והתנהגות במסיבות פורים לבין המקום שהחיים הובילו אותנו.

אכן יש.....

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות" (אור נוי)
........................................................................................
אור,

ברוך הבא!!

יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם

אז  איך אתה חי  עם אותה מסכה ?

איפה היא מקדמת /מעכבת  אותך בחיים?

בתגובה ל: מסכות (אסנת טרנוס)
........................................................................................
מסיכת הכל בסדר. מסיכה שימושית במיקרים שלא וצים להוסיף למישהו דאגה מיותרת או שממש לא נמצאים עם המישהו הנכון לשתף אותו במה באמת לא בסדר.

אבל לפעמים אני נוטה להשתמש בה גם במקום בו אולי

היה לצריך לומר שקשה לי.

אולי זה משהו מהגנים הפולניים?

חג שמח ומחיוך יקירה.

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות" (יעקב ג.)
........................................................................................
פורים שמח לך יעקב היקר 

אכן את התחפושות בפורים אנחנו בוחרים

את נסיבות  החיים לא,

השאלה איך נכון לנתב את עצמנו בנסיבות הלא צפויות.

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות" (ענת אוהד)
........................................................................................
ענת,

שמחה שהגעת

תודה על התגובה,

מסכת  "הכל בסדר"

היא בין הראשונות להסיר כשאדם הוא במודעות ,

והצעד הבא לאמר, אני צריך עזרה/עיצה/הכוונה.

והגנים הפולניים ..מגננה שתמיד עובדת נכון?   

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות" (מירב טבקמן)
........................................................................................
מירב שותפתי היקרה

אחד מהאויבים הכי גדולים שלנו זו הקונפליקט,

עד כמה אנחנו רוצים להיות יותר קרובים לעצמנו

ובכל זאת להראות טוב בעיני החברה

איפה אנחנו ממקמים את עצמנו על הסרגל החברתי,

ואיזה מחיר אנחנו משלמים ..

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות"" (אסנת טרנוס)
........................................................................................
כן, אותה דילמה ישנה וטובה של מחיר מול רווח

ומתי זה עולה על השני ולהיפך :)

יש מסיכות שגובות מאיתנו מחיר כבד מדי

וכמובן שרק אנחנו יכולים להחליט מתי המחיר הוא אכן כבד לנו מדי וכבר לא שווה את הרווח של הסתתרות מאחורי אותה מסיכה.

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות"" (אסנת טרנוס)
........................................................................................
צהרים מבורכים!

כדי שאדם ידע במודעות גבוהה אלו מסכות יש לו

עליו לעבור תהליך מודעות .

יוסי

בתגובה ל: בתגובה ל- "מסכות""" (יוסי בן חמו)
........................................................................................
יוסי בוקר טוב,

המודעות היא אכן חלק מהעניין,

כדי שאדם יבקש להשיל מעצמו מסכות

חשוב שיהיה במודעות ורצון,

לעיתים ההבנה מגיעה במהלך תהליך האימון

אילו מסכות מעכבות ומה גורם לאדם להמשיך לחבוש אותן.

יום מקסים ותודה

בתגובה ל: מיואש מטיפולים פסיכולוגיים (ערן)
........................................................................................
אימון אישי אינו יכול להחליף טיפול פסיכאטרי בשום אופן, הוא יכול רק להשתלב עימו!

אפשר לשלב אימון עם טיפול פסיכיאטרי, יש לעדכן מראש את הקואצ'ר על הבעיה, על הטיפול התרופתי שאטתה נוטל ולהתייעץ עימו וחשוב לוודא שהמאמן מקצועי ובעל דיפלומה והכי חשוב שתהיה לך כימיה עימו. לעיתים אנחנו מגיעים לטיפולים פסיכולוגיים או מאמנים אצל הטובים ביותר, אבל עד שלא תהיה לנו כימיה מוצלחת עם מישהו הטיפול לא יעבוד - לכן תרגיש עם הבטן מי הכי מתאים לך ועל מי אתה הכי מרגיש שאתה יכול לסמוך ולתת אמון בכדי לעבור תהליך משמעותי עבורך..

אסתי אסולין

מאמנת אישית ועסקית

0522-842903

בתגובה ל: מיואש מטיפולים פסיכולוגיים (ערן)
........................................................................................
בהמשך לדברים של אסתי, חשוב להבהיר ולהדגיש עבור כל מי שנמצא בטיפול : אימון אינו טיפול פסיכולוגי ובוודאי אינו טיפול פסיכיאטרי. כל שינוי ובוודאי הפסקה של הטיפול הפסיכיאטרי חייבים להיעשות בהיוועצות ברופא הפסיכיאטרי ובכפוף להמלצתו.

מזמינה אותך לחשוב מי תהיה ללא תחושת היאוש שתיארת; מה זה יאפשר לך?

בהצלחה רבה.

בתגובה ל: מיואש מטיפולים פסיכולוגיים (ערן)
........................................................................................
אימון אישי בהגדרה האקדמית הוא תהליך אשר בו אדם הולך מנקודה אחת -שהיא המצב המצוי (המצב בו נמצא אדם ברגע זה. נניח שאצלך זה חוסר אסרטיביות ודיכאון) אל נקודה שתיים שהיא המצב הרצוי עבורו בחייו (נניח שאצלך זה מצב שבו אתה עושה מה שאתה רוצה בחיות ורעננות) בליווי מאמן. המאמן אינו פסיכולוג ואל לו להתעסק בפסיכולוגיה.

אם המאמן יבחין בכך שאדם יכול לקבל עזרה ממטפל אזי ימליץ על כך וזה יהיה חלק מתהליך האימון.

במקרה שלך הייתי מציעה לך ללכת לטיפול טרילותרפי.

בהצלחה

יהודית

בתגובה ל: בתגובה ל- "מיואש מטיפולים פסיכולוגיים" (אסתי אסולין)
........................................................................................
מצטרפת לכך שאימון אינו מחליף טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. במיוחד במקומות של מחלות כרוניות. אולם מנסיון אימוני הוא יכול להשתלב ככלי משלים. זאת בתנאי שהמטפל השני- הפסיכולוג או הפסיכיאטר מודע לכך וישנה חוות דעתו, המתאמן בן אדם שמסוגל לקחת החלטות ובעל מודעות. המאמן הינו מנוסה מאוד, בעל הכשרה רחבה וצניעות גדולה לדעת את תפקידו ומקומו ויכולת לבנות תהליך אימוני מתאים.

אימון בהחלט יכול לעזור בשיפור איכות החיים, לקיחת האחריות גם על הטיפול.

בתגובה ל: גישור (אנה)
........................................................................................
שלום אנה,

שאלת שאלה נפלאה.

ראשית כמה מילים על שני התהליכים

הגישור הוא כלי לישוב סכסוכים וניהול קונפליקטים . תהליך לבניית הסכמות בין צדדים ( שניים או יותר) ביניהם קיימת מחלוקת, כלומר, המטרה המרכזית היא פתרון הסכסוך.

האימון האישי כשמו כן הוא, תהליך אישי המאפשר למתאמן למצות את הפוטנציאל האישי להשגת מטרות אישיות או עיסקיות בתחומים שונים .

בתהליך האימון נמצא המתאמן במרכזו של התהליך.

הכלים בהם משתמשים הן המגשר והן המאמן הם דומים הקשבה, ניטראליות, חוסר שיפוטיות, העצמה, הוקרה ועוד.

חיפוש קצר באינטרנט  יתן לך רשימה של מקומות להכשרת מגשרים ומאמנים.

חשבי איזה מבין התחומים מעניין אותך יותר

ובמה תהני יותר לעסוק?

מצרפת לך מאמר שכתבתי על שני התחומים.

בהצלחה.

ענת

בתגובה ל: זקוק לאנרגיות (דויד)
........................................................................................
שלום דויד,

אני שומעת שאתה מרוצה מחייך באופן כללי,

כדי להעמיק את שביעות רצון הייתי שואלת בכל פלח מחייך:

עד כמה אתה שבע רצון?ממה את שבע רצון?

מה נותן לך אנרגיה?עד כמה אתה מנהל חיים מאוזנים ובריאים?מה מעורר אותי והאם אני עושה זאת..

אשמח לסייע,

מיכל קפון

מאמנת לאיזון ואורח חיים בריא

בתגובה ל: זקוק לאנרגיות (דויד)
........................................................................................
דויד, זה נשמע לי ממש לגיטימי להיות עייף לפעמים.

כל החיים שלנו הם כמו גלים של אנרגיה - פעם היא שופעת ופעם היא גוועת... וזה מאוד נורמלי אין ממה לחשוש ואין צורך במשהו מיוחד לטיפול כמו שזה נשמע, אלא אם כן זה קורה לך כבר לתקופה ארוכה ומפריע לתפקוד היומיומי שלך.. במידה ולא פשוט תקבל את זה באהבה ותזין את עצמך באנרגיות מחודשות - הכי מומלץ זה כמובן ספורט - ברגע שאתה תתחיל להשקיע בעצמך ולאכול בריא יותר ולעשות אפילו חצי שעה הליכה בכיף (ולא הכי מהירה) באוויר הצח - אתה תחוש שינוי מיידי - אתה רק צריך לבחור עכשיו אם בא לך להשאר שם או שבא לך להזין עצמך ולצאת מהמצב והאם אתה מוכן לעשות משהו בנידון - אם כתבת כאן זו בטח התחלה טובה לכך שאתה מעוניין להתחיל לעשות משהו - אז קדימה בלי לחשוב הרבה לנעול נעלי ספורט ולצאת לאויר הצח - בהצלחה..

אסתי

בתגובה ל: בתגובה ל- "זקוק לאנרגיות " (אסתי אסולין)
........................................................................................
אימון,ויטמינים,פעילות גופנית-הכל חשוב,הכל ראוי.מציעה לנסות לחשוב גם בכלים נוספים.

אני מטפלת לחוד או ביחד עם אימון בטיפולים אנרגטיים כמו רייקי ובעיקר ביארגונומי,המאפשרים איזון של הגוף והנפש.כמופן שפינוי כזה מקדם את היכולת לשינויים.

אשמח לסייע.בהצלחה

                  דבורה נוי dvoranoy1@walla.co.il

בתגובה ל: צעד קטן באימון (איתי)
........................................................................................
הי, אני אוהבת להשתמש ב"דף ההצלחות שלי" בתהליך האימון - כל יום המאומן רושם בדף כל הצלחה הכי קטנה אפילו שיכולה להיות (קם בשעה מסויימת, לא איחר, ביצע משימה בהתאם למטרות ולחזון שהוגדרו בתחילת תהליך האימון, או כל דבר שגרם לו לתחושה טובה במהלך היום)  אבל כל יום לרשום 5 - וכך הוא מאמן את המוח לראות הצלחות מהקטנות ביותר ועד בגדולות ביותר והוא פשוט מתחיל לראות אותם כחלק מהיומיום שלו וזה מוטמע בו מאוד חזק - בהצלחה. אם אתה מעוניין בעוד המלצות אני במייל esty.asso@gmail.com.

שיהיה לך שובע מקסים!

בתגובה ל: צעד קטן באימון (איתי)
........................................................................................
הי איתי, תודה על השיתוף המעניין שהעלית. אני מתחברת לדברים של אסתי.  מניסיוני, התמדה במילוי משימות האימון,  אכן עוזרת ברוב המקרים להעביר את הפוקוס מחצי הכוס הריקה אל חצי הכוס המלאה. נשמע לי שהאתגר עבור המתאמנת במקרה הזה הוא להתמיד במילוי המשימות. כרגע זה לא קורה.

מה דעתך לשאול אותה מה נדרש לה ממך, כמאמן שלה, שיגרום לה לפעול אחרת, להיות באימון?

האם קיימת תמונת עתיד, שמייצרת אצל המתאמנת תשוקה, התלהבות, להתאמן כדי להגיע לשם?

בתגובה ל: צעד קטן באימון (איתי)
........................................................................................
איתי יקר

מצטרפת להמלצות המאמנות.

לי יש שאלה. האם המתאמנת שלך יודעת אכן לבחור את עצמה? כתבת שמטרתה היא לדעת שהיא טובה. נכון? האם היא מכירה את המקום מימנו עושים את הבחירה הזאת?

יש סדנאות מצויינות שמובילות לכיוון הבחירה הזאת ומאפשרות המשך עבודה אימונית עוצמתית.

בברכה,

יהודית

בתגובה ל: בתגובה ל- "צעד קטן באימון" (יהודית)
........................................................................................
שלום איתי.

אני ראיתי שפעמים רבות זה עוזר פשוט לשאול את המתאמנת אילו דברים אפילו קטנים היא בוחרת לקדם השבוע. ופעמים רבות בשיחת אימון לאחר מכן אני פותחת בשאלה ספרי לי על 5 דברים טובים או במה הצלחת השבוע- כך אני ממקדת אותה להתמקד בהצלחות וכאילו "מכריחה" אותה לראות את התקדמותה.

הידיעה הזו על ערכי, יכולותי היא גם חלק מתהליך האימון- בלי שום קשר לתרגיל זה או אחר. היכולת להתבטא, במרחב לא שיפוטי, ליצור יחסי אמון, להראות את האמון והאמונה שלך במתאמן, גם כשהוא לא נמצא שם וההשקעה בעצמך- למעשה אמירה אני שווה את התהליך על מנת להיות במקום בו אני רוצה.

להעצים הרבה ולהוקיר בתהליך, לאפשר ראיה של כל  סיטואציה גם מהצד המצליח והטוב.

כמה רעיונות שעלו לראשי מניסיוני

בהצלחה

אני מצרפת סיכום אימון- שאני חושבת שמראה את התהליך הזה. את ההווייה האימונית מעבר לתרגילים

בתגובה ל: פסח נפלא לכולנו! (אסנת טרנוס)
........................................................................................
אני מאמצת בחום את הברכה שלך אסנת יקרה

ומאחלת חג שמח לכווווולםם

מירב

בתגובה ל: בתגובה ל- "פסח נפלא לכולנו!" (מירב טבקמן)
........................................................................................
שיהיה לכן רק טוב אתם עושות עבודה נפלאה

תמשיכו אני מאוד נהנה לקרוא

קובי

בתגובה ל: בתגובה ל- "פסח נפלא לכולנו!"" (קובי)
........................................................................................
קובי,

תודה לך ,

שמחות לארח אותך כאן.

בתגובה ל: האם אתם מחכים לנס ? (אסנת טרנוס)
........................................................................................
היי יקירתי,

שאלתך מאוד מורכבת.

את חיי אני בהחלט מחלקת לשניים:

החלק הראשון עד לפני 7 שנים בערך(הזמן שבו התגרשתי)

שהיה מאוד פסיבי והאמין בניסים,

והחלק השני שבו אני נמצאת כיום שעדין מאמין בניסים אבל לוקח אחריות.

אז נכון להיום אני מאמינה בלקחת אחרויות. וניסים זה יופי,

אבל כמו שסבתי עליה השלום נהגה להגיד...אלוהים עוזר רק למי שעוזר לעצמו. וזה המוטו שלי גם בטיפול באנשים.

שבת מבורכת מקסימה שליואלף נשיקות.

סימה לסרי

בתגובה ל: בתגובה ל- "האם אתם מחכים לנס ?" (סימה לסרי)
........................................................................................
סימה יקירתי!

שמחה שהגעת

לגבי החלק הראשון החלק הפאסיבי בחייך

זה מקום שהמון אנשים נמצאים וחיים בו..

מאמינים שאם לא יגיע נס שום דבר לא יוכל להזיז אותם מהמקום בו הם נמצאים.

ולכן תודה גדולה על השיתוף שלך,

כי את ההוכחה שחשוב שנעזור לדברים בחיינו  שיקרו

שחשוב לקחת אחריות ו ל ע ש ו ת!

ואז הנסים מגיעים אל תוך חיינו

וכמו שסבתך  הנהדרת עליה השלום אמרה משפט חכם

"אלוהים עוזר רק למי שעוזר לעצמו"

תודה על הביקור החשוב שלך

ותמשיכי להביא לחייך ולחיי אחרים ניסים רבים

שבת מבורכת

בתגובה ל: בתגובה ל- "האם אתם מחכים לנס ?" (סימה לסרי)
........................................................................................
הי אסנת,

שאלות טובות את שאלת כיאה למאמנת מיומנת.

אני בהחלט מחכה לנס. כל יום אני מחכה להמון נסים שיקרו בחיי ובכל הזדמנות אני עוזר להם לקרוא.

זו לאהתחכמות. אני באמת מתייחס לכל דבר טוב שקורה לי כאל נס. אני מוקיר טובה ומודה ליקום שהביא לי אותו ומבקש עוד ממנו והכי חשוב מכין אתעצמי לנס הבא.

אני מכוון את עצמי לזהות אותו ועוזר לו להתרחש. 

בתגובה ל: בתגובה ל- "האם אתם מחכים לנס ?"" (בנך יהודה)
........................................................................................
כן,נכון,אנחנו זקוקים לנסים בכל מעשינו.נסים לא פוקדים אותנו

בחוסר מעש.בכל  הצלחה שלנו יש אלמנט של נס.לי,באופן אישי,

קורים נסים בשבועות האחרונים.דברים קשים,תכננתי אותם יותר משנה,החלטתי,ביצעתי ואין מאושר ממני.

לדעתי הצנועה,גם משפחה,ידידים וחברים עוזרים לנס לקרות.

לסביבה תפקיד חשוב.

בתגובה ל: האם אתם מחכים לנס ? (אסנת טרנוס)
........................................................................................
לפעמים אנחנו מחכים לנס שיעיר אותנו,שינער אותנו,שיפשיר אותנו מקפאוננו,וממשיכים לנהל את חיינו כרגיל. ואני אומרת הנס נמצא בתוכנו,הוא שמעיר אותנו,מנער אותנו ואם נקשיב לתחושת הבטן שצועקת מבפנים ולבעירה לשינו שבתוכנו ,הוא גם זה שמפשיר אותנו,לפעמים לאט לאט, עד שהכל מתמלא ונוזלי מבפנים ומתחיל לדלוף החוצה...ואז אין ברירה אלא ללכת עם הפחד יד ביד,אנגז'ה,לעבר הלא ידוע...

דורית קאזס

בתגובה ל: בתגובה ל- "האם אתם מחכים לנס ?"" (בנך יהודה)
........................................................................................
תודה תודה איש יקר

יהודה,ואולי הנס הוא : "כשתיכנון פוגש הזדמנות? "

ואני כל כך מזדהה עם מה שאתה כותב

ומבינה שרק אנחנו גורמים להם לקרות..בהוויה שלנו בהתכווננות ובמעשים שלנו!

בתגובה ל: האם אתם מחכים לנס ? (אסנת טרנוס)
........................................................................................
אני מאמינה שניסים קורים לאלה שנותנים פתח להתרחשות הזאת. כלומר כאשר אני מייחלת לדבר כלשהו עלי לראות את זה כדבר אפשרי, להאמין ביכולות, באפשרויות, לטעת בטחון ולזרוע את הזרע.

לא מספיק לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לנס , אלא לעמול לטובת יצירת המרחב להתרחשויות - לניסים בחיינו .

בתגובה ל: תגובה לדבי דלויה (אסנת טרנוס)
........................................................................................
כולנו נולדנו לתוך סביבה,קיבלנו גנטיקה ולכאורה יש לנו מעין דרך

חד סטרית מלידתינו  ועד סופינו.רובינו אכן הולכים בדרך זו עם סטיות

קטנות לכאן ולכאן.יש ולעתים אנו פורצים מחוץ או מעבר הדרך.זה מצב בו אנו נזקקים לנס.פרדוקס,מחד, נס הוא נס ,"בא מהשמיים"

אך כולנו  מסכימים שיש לנו השפעה על קרות הנס .כיצד  ניישב את הפרדוקס?נכון,לא תמיד קורה לנו הנס.וכאן נכנס אלמנט ההתמדה והעיקשות,אם לא נתיאש,נגייס את הכחות הנפשיים,ננסה שוב ושוב,

לבסוף הנס צפוי לקרות.

 מכאן המקשר בין "הכל צפוי" ל"רשות נתונה" הם,ההתמדה והעיקשות

בתגובה ל: האם אתם מחכים לנס ? (אסנת טרנוס)
........................................................................................

אני אישית לא מחכה לניסים. המתנה פירושה שכיבה, ישיבה או עמידה במקום. מים עומדים הינם מים מתים. גופינו הינו פוטנציאל בעל אינטליגנציית גדילה והתרחבות לאורך ציר הזמן שנע בין לידה ומוות. רוחנו / נשמתנו מתגוררת לה בתוך הגוף המושאל לה לפרק זמן מוגבל כחומר ( "כי מן העפר באת ואל העפר תשוב" ) אולם במהותה נצחית היא, ומכאן שחוקי הזמן הליניאריים (עבר הווה עתיד) אינם חלים עליה.

הנס הינו ניסיון אנושי להגדרת דבר מה שהינו, או שמתרחש, בניגוד למה שאנו יודעים על הטבע הסובב אותנו ולא דבר מה שהוא בניגוד לטבע - כפי שלימדו אותנו לחשוב, (הטבע במובן החוקיים הפיזיקאליים המתקיימים סביבנו ועל פיהם מתרחשים התופעות הנגלות לעינינו ול- 15 החושים שלנו(.  הזמן היחיד הקיים הינו ההווה המתמשך - המקום שבו העבר והעתיד נפגשים ב"נקודה מתמאטית אחת הנמשכת לנצח.

האדם אשר מצליח להתחבר לנקודה מתמאטית זו, מתחבר לגל הקצב של החיים.

ניסים לא קורים באקראי - החיים הם נס ואנו חיים בתוכו.

האדם אשר מצליח לא רק להבין רעיון זה, אלא גם לחוותו בחיי היום יום שלו, ייווכח כי הנס המתרחש בכל שנייה ושנייה בחייו הינו פועל יוצא של מהוויו, רגשותיו ורצונותיו העמוקים ביותר.

הבנה פנימית זו, לעניות דעתי, צורכת מידה גבוהה ביותר של ענווה, אהבת הכלל ללא משוא פנים, הכרת תודה על הקיים ואחריות אישית גבוהה שלא להחטיא מטרת הבחירה החופשית של כל אדם ואדם להגשים את הפוטנציאל האישי שלו לרווחתו האישית והמשפחתית בעשיית העולם שהופקד בידינו למען כולנו כאחד.

באהבה מקדמת ד.נ.א

פביאן

בתגובה ל: האם אתם מחכים לנס ? (אסנת טרנוס)
........................................................................................
אסנתוש, איזה דיון מעניין נוצר כאן בזכותך :)

ומהו נס בכלל ?

לפי ראייתי נס הוא מה שאנו מגדירים כנס. וזה הופך אותו למשהו מאוד פעיל. הרבה אנשים מחכים לניסים "שיקרו להם". אני חושבת שאנחנו יכולים להביא את הניסים אל תוך חיינו פשוט בלהגדיר את הדברים שקורים לנו כנס.

לדוגמא - אם נתקעתי אם האוטו, ולצערי קרה לי לפני חודשיים, אני יכולה לראות את זה בהיפך הגמור של נס.

אבל...

נורא שמחתי שנתקעתי עם האוטו ממש קרוב לבית ולא באיזה כביש מהיר. מאוד שמחתי שכשהאוטו נכבה לו פתאום באצמע הכביש זה היה כביש בשכונת מגורים ויכולתי להזיז אותו הצידה בקלות. יכולתי ללכת הביתה ולחכות שם לגרר (ולשים את הקניות שהיו לי באוטו במקרר). ולכל מי ששאל אמרתי שאיזה מזל ! מזל שנתקעתי איפה שנתקעתי ושזה יכול היה להיגמר בכזו נוחות יחסית לאוטו שנתקע.

חוץ מזה, זה עודד אותי להחליף לאוטו חדיש יותר :)

אז עבורי זה הוגדר בסוג של נס.

אז בעיני נס זה משהו מאוד פעיל שיש לנו שליטה עליו.

סוג של אתגר :)

איך אתם מגדירים נס ?

מירב

בתגובה ל: תגובה לדבי דלויה (אסנת טרנוס)
........................................................................................
יקירותיי / יקריי

כול רגע שעובר הוא נס .

אך הנס העיקרי הוא לדעת לחלום .

החלום הופך למציאות וכמות הניסים עולה .

כול בוקר להודות על מה שיש ולדעת ולהתפלל שדברים יגיעו אלינו בדיוק ברגע המתאים ביותר בשבילנו .

ששון ניסים ורינה